הגשת תביעה ייצוגית, כמו במקרים של תאונות בבית ספר, מתבצעת בדומה להגשת כתב תביעה רגיל – מגישים כתב תביעה רגיל בו מפרטים את פרטי התביעה. מלבד זאת יש להגיש בקשה מיוחדת אשר נקראת "בקשה לאישור התובענה הייצוגית". בקשה זו נשלחת אל בית המשפט ובה מבקשים כי התביעה המוגשת תאושר כביעה ייצוגית. בבית המשפט יש פנקס אשר בו רשומות התביעות הייצוגיות. התביעות הרשומות הן התביעות שאושרו או התביעות אשר ממתינות לאישור. כאשר שולחים בקשה לאישור תובענה ייצוגית יש לבדוק בפנקס התובענות האם קיימת תובענה דומה אשר נידונה בבית המשפט. במקרים בהם מגיש הבקשה מוצא בקשה דומה לבקשתו הוא, עליו לציין זאת בבקשה לאישור אותו הוא מגיש.
פרטים נוספים על הגשת הבקשה
את כתב התביעה לצד הבקשה לאישור התביעה צריך להגיש בבית משפט אשר יש לו סמכות מקומית ועניינית לדון בתביעה מסוג זה. הסמכות נקבעת בהתאם לנושא התביעה וכן בהתייחס לסכום התביעה. בעניין הסמכות המקומית יש להתייחס למיקום של התובע או הנתבע.
תובענה ייצוגית – מי רשאי להגיש?
החוק לתובענות ייצוגית קובע מיהם הרשאים להגיש תובענה ייצוגית. יש שלושה סוגים של תובעים אשר יכולים להגיש תובענה כזו. ואלו הם:
- במקרה בו אדם פרטי ניזוק מהנושא המפורט בתביעה, והיא משותפת לכל הקבוצה אשר בשמה הוא מגיש את כתב התביעה.
- רשות ציבורית המגישה תביעה בתחום של אחת המטרות הציבוריות של הרשות, והתביעה מוגשת בשם כל הקבוצה אשר נפגעה בגין המקרה.
- ארגון אשר עוסק בתחום מסוים אשר בוצע מעשה מעורר תביעה. התביעה מוגשת באמצעות שפירא בר אור מצקין בשם קבוצת אנשים אשר נפגעו מהמעשה. הארגון יוכל להגיש את התביעה רק במידה ובית המשפט משוכנע כי יש קושי להגיש את הבקשה הזו בידיו של אדם פרטי.
דרכה של תובענה ייצוגית
לאחר הגשת כתב התביעה והבקשה ידון בית המשפט בעניין. בית המשפט ידון בשתי נקודות, ראשית על העובדה שהבקשה הוגשה כייצוגית, ושנית עליו לאשר את מגיש התביעה שישמש כתובע עבור כל בני הקבוצה. במקרים שונים עשוי בית המשפט לפסול את התובע ולאתר תובע אחר אשר הוא זה שייצג את הקבוצה בתובענה הייצוגית.
