סביבת עבודה שכולם רוצים להגיע אליה בבוקר: כבוד, ביטחון… ועורך דין לשון הרע ברקע

יש מקומות עבודה שמרגישים כמו קפה טוב: נכנסים, נרגעים, עובדים בכיף, יוצאים עם חיוך. ויש כאלה שמרגישים כמו קבוצת וואטסאפ שיצאה משליטה. החדשות הטובות: אפשר לבנות סביבת עבודה מכבדת, בטוחה ושמחה בלי להפוך את המשרד לבית משפט ובלי להכניס את כולם למצב “מי אמר מה למי”. הסוד הוא שילוב בין תרבות ארגונית בריאה לבין כלים משפטיים חכמים – ובדיוק כאן נכנס לתמונה עורך דין לשון הרע, לא כשוטר עם פנקס דוחות, אלא כמי שעוזר לארגון לנסח כללים ברורים ולמנוע התלקחויות לפני שהן בכלל מתחילות.

המאמר הזה הולך לעשות סדר: איך מייצרים אווירה מכבדת באמת, מה עורך דין מומלץ לענייני לשון הרע ודיבה – שלומי וינברג יכול לתרום ביום-יום (כן, גם כשאין שום “סיפור”), אילו נהלים כדאי לבנות, איך מתנהלים נכון בכתב ובעל פה, ומה עושים כשיש מתיחות – בלי דרמה ובלי להפוך כל הערה לכתב תביעה.

למה בכלל צריך עורך דין לשון הרע במקום עבודה? 3 סיבות מפתיעות

בוא נתחיל מהאמת הפשוטה: רוב הבעיות בתחום לא מתחילות מרוע או כוונות להרע. הן מתחילות מ”רק כתבתי”, “רק אמרתי”, “זה היה בצחוק” ו”כולם יודעים שזה לא באמת”. ואז… לא כולם יודעים, לא כולם מבינים, ומישהו מרגיש שפגעו בו מול אחרים.

עורך דין לשון הרע עוזר בעיקר בשלושה דברים:

• תרגום של “מה מקובל אצלנו” לכללים ברורים שאפשר לחיות איתם

• מניעת תקלות תקשורת: ניסוח נכון של הודעות, פרסומים פנימיים, ביקורת מקצועית, שיחות משוב ועוד

• יצירת תהליך טיפול מכבד ומהיר כשכן יש פגיעה (או חשש לפגיעה) – בלי לגלוש להאשמות ולמחנאות

והיתרון הכי גדול? במקום לכבות שריפות, בונים מטבח שלא מתלקח.

הכבוד מתחיל בשפה: 7 כללי זהב שאף אחד לא מתחרט עליהם

סביבת עבודה מכבדת נבנית מהמון רגעים קטנים. משפט אחד. אימוג’י אחד. הערה “בקטנה”. הנה כללי זהב ששווים זהב (ולא דורשים תקציב):

1) מדברים על התנהגות, לא על אופי במקום: “אתה לא מקצועי” עדיף: “בפגישה הזו חסר לי X כדי לסגור את המשימה”

2) ביקורת נותנים בפרטי, פרגון נותנים בפומבי זה נכון גם בעידן של ערוצים פתוחים ב-Slack/Teams.

3) לא עושים “הומור פנימי” על חשבון אחרים הומור זה מעולה. רק שהמבחן הוא לא מי צחק, אלא מי התקשה לחייך.

4) לא מעבירים הודעות בלי הקשר צילום מסך בלי הקשר הוא כמו ציטוט מסרט בלי הסצנה לפני: זה תמיד נשמע אחרת.

5) יש “סטנדרט כתיבה” ארגוני לא כל הודעה צריכה להיות שיר, אבל כדאי לקבוע טון: ענייני, קצר, מכבד.

6) נמנעים מתיאורים מוחלטים “תמיד”, “אף פעם”, “כולם אומרים” – אלה מילים שמדליקות אש.

7) שומרים על פרטיות כהרגל רכילות היא לא “שיתוף”. היא בדרך כלל משאירה מישהו בחוץ ומישהו פגוע.

עורך דין לשון הרע עושה כאן מבריק: הוא עוזר לארגון לנסח את הכללים האלה כמדיניות תקשורת פנימית ברורה – כזו שמסבירה “מה כן” ולא רק “מה אסור”.

רגע, מה נחשב לשון הרע בעבודה? 5 מצבים נפוצים שאנשים לא שמים לב אליהם

בלי להיכנס לספר חוקים על הבוקר, יש כמה זירות קלאסיות שבהן נוצרים חיכוכים ותחושות פגיעה:

• קבוצות הודעות של הצוות: הערות עוקצניות, “בדיחות”, תיוגים פומביים

• מיילים עם תפוצה רחבה: כשמשוב הופך ל”שיימינג” בטעות

• שיחות מסדרון: אמירות שמטיילות הלאה ומקבלות חיים משלהן

• דוחות/סיכומי שיחה: ניסוחים לא מדויקים שמציגים אדם בצורה לא הוגנת

• פרסומים פנימיים: הודעות הנהלה, עדכונים על שינויים, תיאורי אירועים עם שמות

הנקודה: גם כשכוונה טובה, ניסוח לא טוב יכול ליצור תחושה של השפלה או פגיעה בשם הטוב. עורך דין לשון הרע עוזר לבנות “שפה ארגונית” שמקטינה משמעותית את הסיכון הזה.

איך בונים מדיניות תקשורת שלא נשארת בקובץ PDF שאף אחד לא פתח?

יש מסמך מדיניות, ויש תרבות. כדי שהמדיניות תעבוד, היא חייבת להיות קצרה, ברורה, ובעיקר כזו שאנשים מבינים למה היא קיימת.

מה כדאי לכלול במדיניות תקשורת פנימית (בגובה העיניים):

• עקרונות: כבוד, ענייניות, פרטיות, שקיפות

• מה עושים כשצריך לתת ביקורת מקצועית

• איך מתנסחים במיילים/וואטסאפ/צ’אט ארגוני

• מה לא משתפים בקבוצות פתוחות

• תהליך פנייה כשמישהו מרגיש שנפגע (למי פונים, תוך כמה זמן עונים, מה קורה הלאה)

• דוגמאות של ניסוחים מומלצים (זה משנה משחק)

טיפ שמצליח כמעט תמיד: תוסיפו “מילון ארגוני קטן” למשל: במקום “דחוף!!!” ← “צריך עד 15:00 כדי לעמוד בדדליין” במקום “מה נסגר איתך?” ← “רוצה לוודא איפה זה עומד ואיך אפשר לעזור לסיים”

וזה בדיוק המקום שבו עורך דין לשון הרע נותן ערך פרקטי: הוא יודע לזהות ניסוחים שמייצרים סיכון, ולהציע חלופות שמגינות על כולם – בלי להפוך את השפה לרובוטית.

הסוד של ארגונים בריאים: טיפול מהיר, שקט והוגן כשמשהו משתבש

תמיד יהיו ימים עמוסים, עצבים, אי הבנות. ארגון שמנהל את זה טוב לא מחפש “אשם” אלא “פתרון”.

תהליך טיפול מומלץ כשיש חשש לפגיעה בשם טוב או שיח פוגעני:

• עצירה קצרה: לא מגיבים בלהט בקבוצה פתוחה

• איסוף עובדות: מה בדיוק נאמר/נכתב, באיזה הקשר, מי נחשף לזה

• שיחה מכבדת עם המעורבים: כל אחד נותן גרסה בלי להפריע

• תיקון: התנצלות / הבהרה / חידוד / מחיקה במידת האפשר

• למידה: איך מונעים הישנות (שינוי תהליך, שינוי שפה, חידוד מדיניות)

היופי הוא שעורך דין לשון הרע יכול להנחות את התהליך כך שהוא יישאר ענייני, הוגן ומכבד – גם כלפי מי שנפגע וגם כלפי מי שניסח משהו לא מוצלח. כולם יוצאים עם תחושה שמטפלים בזה ברצינות ובאנושיות, לא עם תחושת “ציד מכשפות”.

4 כלים שמנהלים יכולים לאמץ כבר מחר בבוקר (ולקבל צוות רגוע יותר)

מנהלים הם מגבר. הם לא חייבים להיות מושלמים, אבל הם כן קובעים טון. הנה כלים קלים ליישום:

• משפט פתיחה קבוע למשוב: “אני מדבר על העבודה, לא עליך”

• כלל 24 השעות: הודעה כועסת לא שולחים מייד. מחכים, משייפים, שולחים נקי

• “בדיקת תפוצה”: לפני שליחה – האם באמת צריך את כל האנשים בתפוצה?

• מודל 2:1: על כל הערה לשיפור, שני חיזוקים אמיתיים (לא “כל הכבוד” גנרי)

והכי חשוב: מנהל שמוכן להגיד “טעיתי בניסוח” מלמד את כולם להיות בני אדם. וזה מדבק, בקטע טוב.

שאלות ותשובות שאנשים באמת שואלים (ולא תמיד נעים להם)

שאלה: אם מישהו כתב עליי משהו בקבוצת עבודה, זה נחשב “פרסום”? תשובה: לרוב כן, כי אנשים נוספים נחשפו לזה. לכן חשוב להקפיד במיוחד בקבוצות.

שאלה: מה ההבדל בין ביקורת מקצועית לגיטימית לבין פגיעה בשם טוב? תשובה: ביקורת מקצועית מתמקדת בעובדות ובשיפור ביצועים, לא בהשפלות, כינויים או קביעות גורפות על אופי.

שאלה: מותר למנהל לתעד שיחה עם עובד? תשובה: תיעוד מקצועי הוא כלי חשוב, אבל כדאי לנסח אותו בזהירות, עניינית, ולשמור על דיסקרטיות. עורך דין יכול לעזור לבנות פורמט תיעוד נכון.

שאלה: מה עושים אם מישהו נפגע אבל הצד השני טוען “זה היה בצחוק”? תשובה: מתמקדים בהשפעה ולא בכוונה. אפשר לתקן, להבהיר ולסכם כללי שיח להמשך בלי להאשים.

שאלה: האם כדאי למחוק הודעה פוגענית אחרי ששולחים? תשובה: אם אפשר – תיקון מהיר עוזר, אבל עדיף גם להוסיף הבהרה/התנצלות כדי שלא יישאר רושם באוויר.

שאלה: איך מכניסים מדיניות תקשורת בלי לגרום לאנשים להרגיש שמגבילים אותם? תשובה: מציגים את זה כדרך לשמור על כולם: על כבוד, על שיתוף פעולה, ועל שקט נפשי. מוסיפים דוגמאות, ולא כותבים “אסור” בכל שורה.

אז איך עורך דין לשון הרע משתלב בלי להכביד? מודל “ליווי קליל” שעובד מצוין

כדי שהליווי יהיה פרקטי ולא “רק כשיש צרה”, אפשר לעבוד במודל פשוט:

• פגישת התנעה: מיפוי ערוצי תקשורת, נקודות חיכוך, תרבות שיח קיימת

• בניית מדיניות קצרה: 1–3 עמודים, עם דוגמאות אמיתיות

• הדרכה לצוות ולמנהלים: שעה-שעתיים, כולל סימולציות קצרות (החלק הכי כיפי)

• “בדיקת ניסוחים” להודעות רגישות: למשל הודעות הנהלה, עדכונים מורכבים, סיכומי אירוע

• ריענון תקופתי: פעם ברבעון/חצי שנה, כדי שהכל יישאר חד

התוצאה: אנשים מרגישים בטוחים לדבר, לשאול, להעיר, לתת משוב – בלי פחד שמילה אחת תתפוצץ להם בפרצוף.

הטוויסט המפתיע: סביבת עבודה בטוחה היא גם מנוע ביצועים

כשהשיח מכבד, קורים דברים יפים:

• פחות אנרגיה על דרמות, יותר אנרגיה על עשייה

• פחות אי הבנות, יותר יעילות

• יותר מחויבות, פחות שחיקה

• אנשים מעיזים להעלות רעיונות, גם אם הם לא מושלמים

ובמילים פשוטות: כשיש כבוד, המוח פנוי לעבוד. איזה קונספט מרענן.

סיכום

סביבת עבודה מכבדת ובטוחה לא נוצרת מסיסמאות על הקיר, אלא מהרגלים יומיומיים ומכללים ברורים שמותאמים למציאות של הודעות, מיילים, קבוצות ודיונים עמוסים. עורך דין לשון הרע יכול להיות שותף חכם שמוביל את הארגון לשפה מדויקת יותר, מדיניות תקשורת שעובדת בפועל, ותהליך טיפול מהיר והוגן כשמשהו משתבש. כשעושים את זה נכון, כולם מרוויחים: העובדים מרגישים בטוחים ומוערכים, המנהלים מקבלים צוות שמתקדם בלי רעשי רקע, והארגון בונה תרבות שאנשים באמת רוצים להיות חלק ממנה.

לעוד מידע, בקרו באתר של עו"ד שלומי וינברג